רבני ליטוביסק

א. הרה”ק רבי שמואל זאנוויל בעער מליטאוויסק ואיסטריק זי”ע, תלמיד החוזה מלובלין זי”ע והמגיד מקאזניץ זי”ע. נפטר כ”ז תמוז תקצ”ז

.ב. בנו:הרה”ק ישכר דב בעריש ב”ר שמואל זאנויל בעער

(מליטוביסק ואיסטריק (תק”ן-תרי”ט

בנו של ר שמואל זאנוויל, וממלא מקומו כרב ואדמו”ר בליטוביסק ובאיסטריק. תלמידו של רבי נפתלי מראפשיץ. חכם ואיש מופת. עלה לארץ ונפטר ביום ה’ תמו תרי”ט. הסתעפו ממנו שתי שושלות שכהנו חליפות ברבנות או אדמורו”ת ליטוביסק או איסטריק. בניו: ר’ נפתלי מליטוביסק, ור’ משה אבא מאיסטריק. חתניו: ר’ ישעיהו זלמן קאלעך: ר’ נפתלי מרילוס: ר’ אברהם חיים הורוויץ אב”ד לינסק: ר’ אהרן: ר’ משה יוסף.

:ג. בניו
ג.א הרה”ק רבי נפתלי מליטאוויסק זי”ע (חתן הרה”צ רבי אליעזר ליפא אילאוויטש מזבארוב זצ”ל, נכד הנועם אלימלך זי”ע). נפטר כ”ח טבת תרנ”א
.(ג.ב הרה”ק רבי משה אבא מאיסטריק זי”ע (חתן הרה”ק היהודי הטוב מניישטאט זי”ע, בהרה”ק בעל מאור ושמש זי”ע
:חתניו
.(ג.ג רבי ישעיה זלמן קאלעך זצ”ל (חותן רבי נפתלי מארילעס [הנזכר לקמן] בזיווג שנ
.(ג.ד הרה”ק רבי נפתלי מארילעס מליטאוויסק בעל אילה שלוחה (בן הרה”ק רבי שמעון מיערסלוב זי”ע
.(ג.ה הרה”ק רבי אברהם חיים הורוויץ (השני) מלינסק זי”ע (נינו של הרה”ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי”ע

.(ד. בנו: הרה”ק רבי קלונימוס קלמן מווידאמע זי”ע (חתן הרה”ק רבי עמנואל מפשעדבורז זי”ע

  ר’ אביגדור שפירא מטשענסטחוב (חותנו של הרה”ק מ’סאטמאר זצ”ל בזוו”ש) היה חתנו של ר’ קלונימוס קלמן מווידאמא

 ר’ נפתלי ב”ר שמעון מארילעס

 (מליטוביסק (תקפ”ח-תר”ן

בן זקוניו של רבי שמעון מירוסלב, שנולד לו עם תאומה בהיותו בן שבעים. נשא את בתו של ר’ ישכר בעריש ב”ר שמואל זאנוויל אב”ד ליטוביסק ואיסטריק. זמן קצר אחרי כן נפטרה בעיבורה הראשון, וחמיו השיא לו את נכדתו בת חתנו ר’ ישעיה זלמן קאלעך אב”ד איסטריק. נסע אל השר שלום, ואחרי פטירתו דבק במהרי”א מזידיטשוב. עשה במחיצתו י”ז שנה. והושפע רבות מהליכותיו ואורחות חייו. כשנפטר ספד לו, והמשיך לראותו בחלומותיו משפיע לו ישועה וסיוע בעניו הגדול בפי שנהג בחייו. סירב לנהוג אדמורו”ת, והתפרנס בצימצום כרבה של ליטוביסק עכ”ז ידוע על רוב מעשי החסד שלו. השתתף באסיפת מחז”ה תרמ”ב בלבוב. נפטר ביום כ”ט ניסן תר”ן ואת מקומו מילא שם בנו ר’ יעקב קאפל. בתו גם: ביילע, אולי זו’ ר’ משה מאיר בתרל”ב.

ר’ יעקב קופל ב”ר נפתלי מרילס

 (מליטביסק (תרי”ג-תרפ”ו

נולד ביום ב’ תשרי תרי”ג לאביו ר’ נפתלי אב”ד ליטוביסק, ואחרי פטירתו בתר”ן מילא שם את מקומו (ליבאי, 251). נשא את טויבע רחל בת ר’ יוסף בראנדוויין אב”ד סאהל. למדן מופלג והנהיג את עדתו בדרכי החסידות. נפטר ביום לידתו ב’ תשרי תרפ”ו.

ילדיו: א. ר’ אברהם משה עבר לסכודניצה, משנשא בתרס”ו את בריינדל ניטל בקנרוט. בתם אסתר נישאה לר’ ירחמיאל אב”ד ליטוביסק. כולם נספו הי”ד: ב. ר’ בנימין מנחם נולד בחיי זקנו ר’ נפתלי, שאחזו בידיו בעת הסתלקותו. היגר לארה”ב. נפטר ביום ב’ סיון תשכ”ד, ונטמן בירושלים. נשא את חיה בת ר’ נחום בוימל אב”ד קרשצינקה ושצבניץ, נפטרה ביום י”ח אלול תשכ”ט. גיסיו השיבו לו: עמק הלכה ח”א נו: אמרי שפר כ בתש”ו. הוריש את כתבי זקנו ר נפתלי שאביו החל לסדרם לדפוס ולא הספיק להשלים, לבנו ר יוסף (השני אחרי ר’ שמעון. אחותו טאבע רחל ליווי. הכלה: ברכה מרילס. תשובה אליו: עמק הלכה ח”ב כט). והוא זכה להדפיסם בספר אילה שלוחה: ג. רבקה הענא זו’ ר חיים נח שפירא שו”ב ומו”ץ פידבוש, נספתה ביום ט’ חשון תש”ג: ד. סימע לאה זו’ ר’ זאב זינגער מקולומיאה בן הצדיק מבקשביץ מח”ס מספד תמרורים על רבי אורי מסמבור, ושם מביא ג”ת מחמיו.

תשובות אליו: משנת אליעזר תנינא יד: שמן הראש (יולס), כז. מכתבו בתשובה כהלכה סד.

ר’ ישכר דב בער ב”ר נפתלי בעער

(מליטוביסק ונייטרא (תרל”ג-תש”ג

 בנו של ר’ נפתלי אב”ד ליטוביסק. ונשא אחריו בתואר זה. כשגלה בגלל מלה”ע הראשונה שימש כרב בנייטרא עד לשואה. נש את שיינדל. בניו: ר’ נפתלי אב”ד מושינא: ר’ יחיאל צבי הירש אב”ד הוסקוב: אב”ד מאקוב.

ר’ לוי ב”ר יחיאל מנחם מנדל מונטנר

(מליטוביסק ובעלזא (תרי”א- תרפ”ז

נולד בשנת תרי”א לאביו ר’ יחיאל מנחם. נכדו של רבי קופל ליקובר. רבה של וסילוביץ בפולין הרוסית. בשנות התר”ם הבריח את הגבול לגליציה עם אביו, זוגותו ובנו בן השבע, כיהן מתרנ”ג ברבנות ליטוביסק (וגם בתרנ”ו לפי פאלקסקאלענרער) אחרי פטירת אביו מילא את מקומו כראב”ד בעלז, ובתר”ס כבר שם. נודע כבקי בש”ס ופוסקים, ומקל בהוראה. כולם אהבוהו בגלל מזגו הרך ותמימותו, מעולם לא כעס, ודן כל אדם לכף זכות. מחסידי בעלז המובהקים, וכשהמהרי”ד אסר את החלב של תקיף אחד, נטל את אשמת ה”חרם” על שכמו, וישב שלושה חרשים במאסר בבעלזא, בתנאים נוחים שסודרו לו. בתרע”ב היה עמו מסודר לדפוס ספרו בית לוי א-ב על סוגיות הש”ס במועד ונזיקין, וח”ג בדרוש ואגדה. נפטר בסוף חורף תרפ”ז (ולא תרפ”ט)

ילדיו: א. ר’ נפתלי אבי ר’ משה בת”א: ב. זו’ ר’ אברהם לורברבוים דומ”ץ זולקווא: ג. זו’ ר’ אריה יהורה ליב הוכבערג דומ”ץ טופרוב וסקול.

תשובות אליו: אהל יהושע ח”ב, פ”ד: הרי בשמים ח”ב, כט ריא: חבצלת, ח”ב אה”ע לה: מהר”ש ח”ז נג: מהרש”ם, ח”א קג קנ ח”ז פד: שערי דעה ח”א.

ר’ יצחק צבי ב”ר פנחס אלימלך בעער

 (מליטוביסק (תר”ם-תש”ג

רבה של ליטוביסק בין שתי מלחמות העולם, וכנראה בנו של האב”ד ר’ פנחס אלימלך. חסיד מובהק של רבי בן ציון מבאבוב

את שיינדל. בניו: ר’ נפתלי אב”ד מושינא: ר’ יחיאל צבי הירש אב”ד הוסקוב: אב”ד מאקוב.

ר קלוניטוס יהודה

 דומ”ץ ליטוביסק בתר”ל

ר’ מאיר וויינברגר

  רבה של ליטוביסק מתרפ”ב לפחות על מקום חמיו הרב פנחס אלימלך בעער. גבאי א”י

ר’ אברהם מליטוביסק

 בנו של ר’ יוסף אלטר ממגרוב ואוזירן (ולא היה נכד היהודי הטוב מניישטט). כן כתב המהרש”ם בהמלצתו לקבלת רבנות ליטוביסק מחז”ה תרס”ח גל’ 22 עמ’ 8 אויסיבל

תשובה אליו מהרש”ם ח”ו, תשכ”ח, קכא, בתר”ס

ר’ מנחם מנדל הכהן ראנד

 אבי המשפחה בליטוביסק. עשיר מופלג בעל אחוזות בסביבה, נדיב בעל חסד מחסידי הדב”ח עלה לירושלים בתר”ס (ולא בתרס”ד) עם זו’ ושני נכדיו. רכש ברחוב הגיא בעיר העתיקה את חצר קדוש מיהודי שנקרא כ,ך לבל תפול בידי הנוצרים שבקשו לקנותה. בתרפ”ד הקדישה לעניים, וגרו בה גדולי ישראל בתרס”ט בנה שכונה חדשה ליד רחוב בצלאל, וביכ”נ מנחם על שמו. הקדישה לכולל הקרוי עד היום על שמו, ובעצמו עבר לגור בה.

 בעלותו לארץ הפקיר את אחוזותיו ביד חתנו ר’ יחזקאל לנדא, ובנו ר’ יעקב שהיה זמן מה ראש העיר נפטר צעיר בשם טוב זו’ דבורה ובניה המשיכו בניהול האחוזה החקלאית, עסקני ציבור ציונים ובעלי חסד. מבניה: א. צבי חזר מהארץ לליטוביסק, ונספה בשואה מראשי היודנרט: 2. בנימין המשכיל: 3. דוד שסירב להסגיר יהודים ובחשפו חזהו למרצחים נורה ונהרג: 4. יוסף חתן ר’ אליהו וזיסל רנד: 5. הצעיר בארץ.

ר’ יוסף יהושע ט”ב

מו”ץ ליטוביסק

תשובות אליו: שו”ת דב”ח, ח”א אבהע”ז סי’ כ.: שו”ת רמ”ץ ח”ב חזקות כב.